כלל חברה לביטוח בע"מ נ' חשמל מרכז רמאח בע"מ

פסק דין

1.תובענה זו עניינה בשריפה שפרצה באוטובוס מאן, שנת 1994, השייך לחברת מטיילי זמיר בע"מ, ואשר היה מבוטח ביטוח מקיף אצל התובעת. השריפה אירעה ביום 11/5/06, וכילתה את האוטובוס כליל. התובעת שילמה למבוטחתה, בהתאם לפוליסה, סך של 147,981ש"ח, וכן שילמה סכומים נוספים למומחים ולמכבי האש. התובעת טוענת בתביעתה כי יום קודם לכן, היינו, ביום 10/5/06, ביצעה הנתבעת – שהיא מוסך לחשמלאות ומיזוג אויר לרכב – טיפול במערכת המיזוג של האוטובוס והחליפה מנועים חשמליים של מערכת המיזוג. התובעת מוסיפה וטוענת כי השריפה נגרמה כתוצאה מכשל חשמלי ביחידת המאייד של מיזוג האויר, וכי קיים קשר סיבתי בין העבודות שבוצעו על ידי הנתבעת במערכת המיזוג לבין פרוץ השריפה. לפיכך הגישה התובעת תביעה זו, שהיא תביעת שיבוב כנגד הנתבעת.

2.תמצית הטענות העיקריות של הנתבעת בכתב ההגנה הן -

כי השריפה לא פרצה עקב כשל חשמלי ביחידת המאייד של מיזוג האויר.

כי גם אם היה כשל חשמלי כנ"ל, הרי הנתבעת לא התרשלה כלל, באשר היא מסרה האוטובוס, לאחר הטיפול בו, כשהוא תקין.

כי אין כל קשר בין העבודות שביצעה הנתבעת לבין אירוע השריפה.

כי היה אשם תורם בשיעור של 100% מצד נהג האוטובוס (עובד חברת מטיילי זמיר, המבוטחת), מכיוון שבתחילה הייתה רק שריפה קטנה, שגרמה רק נזק קטן, וכובתה. לאחר מכן, הנהג התניע את האוטובוס – בניגוד מפורש להוראות של מכבי האש – וזה אשר גרם לשריפה השניה, השריפה שכילתה את האוטובוס.

3.התברר, כי החלפת שני מנועים חשמליים למזגן לא נעשתה על ידי הנתבעת יום לפני (או יומיים לפני) השריפה, כטענת התובעת, כי אם שלושה שבועות וחצי לפני השריפה.

הדבר היה בתאריך 17/4/06. במועד זה החליפה הנתבעת שני מנועים ביחידת מיזוג האויר באוטובוס (ראה כרטיס עבודה מתאריך זה), מתוך עשרה מנועים המצויים ביחידת מיזוג האויר.

ובתאריך 9/5/06 (יומיים לפני השריפה) ביצעה הנתבעת החלפת וונטה ומייבש למזגן, וכן מילאה גז למזגן (ראה כרטיס עבודה מתאריך זה).

4.נהג האוטובוס העיד כי בתאריך 11/5/06 נסע באוטובוס עם ילדים (האוטובוס שימש להסעת ילדים) מערערה לכיוון בקעה. הוא הבחין בעשן כבד מהאוטובוס. הוא עצר בצד הדרך, ירד מהאוטובוס, עלה במדרגות הדלת האחורית של האוטובוס, וראה הרבה עשן יוצא מחלקו האחורי העליון של האוטובוס, מקום בו נמצא המזגן (ראה תמונה 2). הוא הוריד במהירות את כל הילדים מהאוטובוס, והרחיק אותם מהכביש. אחר כך חזר שוב לדלת האחורית. בשלב זה כבר ראה להבות אש, וכל האוטובוס התמלא עשן. הוא ניסה לכבות את האש בעזרת מטף, אך לא הצליח. כעבור כרבע שעה עשרים דקות, הגיעו מכבי האש למקום, וכיבו את השריפה.

5.בשלב זה, ראש צוות הכבאים אמר לנהג האוטובוס לא להזיז את האוטובוס, עד שיגיע קצין השריפות. אבל שוטר שהיה במקום אמר שהאוטובוס עומד במיקום המפריע לתנועה ועלול לגרום לתאונה, והורה לו להזיז את האוטובוס. הנהג עשה אפוא כהוראת השוטר, הניע את האוטובוס, הזיז אותו לשולי הכביש, ואז כיבה את המנוע, אולם המנוע לא נכבה. הוא העביר אפוא להילוך גבוה, ואז נכבה המנוע. בשלב זה הוא ראה אור חזק מלוח השעונים. סמוך לאחר מכן פרץ עשן לאורך כל האוטובוס, ואז עלה כל האוטובוס באש. הנהג שאף עשן, ופונה באמבולנס לבית החולים.

6.המומחה מטעם התובעת, חוקר השריפות שלמה מאור, בדק את האוטובוס השרוף, ארבעה ימים לאחר השריפה.

הוא קובע בחוות דעתו:

א.כי מוקד השריפה נמצא בחלקו האחורי העליון של האוטובוס, מקום בו הייתה מותקנת יחידת מיזוג האויר.

ב.כי השריפה נגרמה (בסבירות גבוהה) כתוצאה מכשל חשמלי ביחידת מאייד מיזוג האויר, הממוקמת בחלקו האחורי העליון של האוטובוס.

ג.כי מאחר שיחידת מאייד מיזוג האויר טופלה יום לפני האירוע על ידי הנתבעת, שהחליפה את המנועים החשמליים, סביר להניח שקיים קשר בין הפעולות שביצעה הנתבעת במערכת המיזוג, לבין אירוע השריפה, וזאת (1) לאור מיקום מוקד השריפה, (2) חוטי החשמל המוקשים שנמצאו מחוברים לאחד המנועים החשמליים של מפוחי יחידת המאייד, (3) לוח הזמנים הקצר (יום אחד) מעזיבת האוטובוס את המוסך לאחר הטיפול במערכת המיזוג, ועד לאירוע השריפה.

7.מר מאור אינו מציין משום מה בחוות דעתו מהו הכשל החשמלי שאירע, לדעתו. אולם בחקירתו בבית המשפט ביאר כי "זה כשל חשמלי שנגרם כתוצאה מחיבור רופף של החיווט למנוע החשמלי של המזגן" (פרו' עמ' 45 ש' 6).

8.מטעם הנתבעת הוגשו שתי חוות דעת נגדיות, האחת של מהנדס חשמל וחוקר שריפות, מר אבנר ברזילי, והשניה של חוקר שריפות, מר רפאל גרציאני.

מומחי הנתבעת אינם קובעים מה היה הגורם לשריפה, אולם הם "תוקפים" את חוות דעתו של שלמה מאור, ושוללים את מסקנותיו מכל וכל.